חוג הטבע של מיכל כהנא

מ' מ' מ' מצאתי משהו מעניין!

סוכריות קרמל, סוכריות שומר, מיץ אוג, קציצות חובזה, תה מרווה, חביתת פיטריות תוצרת עפרה - לא זה לא חוג בישול, זה חוג הטבע של מיכל כהנא! אין כמעט ילד שגדל בעפרה בחמישים השנים האחרונות, שלא חווה את עפרה דרך הרגליים ביחד עם מיכל. אבל איך בעצם הכל התחיל? מיכל בת ה-18 הגיע כמורה חיילת להדריך בבית ספר שדה עפרה בנובמבר שנת 1977, כשנה וחצי אחרי הקמת היישוב. חבורת בית ספר שדה היו חלק בלתי נפרד מהיישוב. מידי פעם הדריכו סביב תקופת החגים טיולים לתושבי עפרה. אחרי כמה טיולים כאלה, הוחלט לפתוח חוג קבוע לילדים - מיכל הסכימה לקחת את החוג על עצמה, אבל לא יכלה להתחייב לזמנים קבועים כי הייתה מחוייבת להדרכות בבית ספר שדה. אז מה עשו אתם שואלים? כל פעם כשהייתה מיכל חוזרת מטיול בשעות מוקדמות מספיק, היו מכריזים ברמקול של היישוב הקטן: "חוג טבע עכשיו" וכל הילדים היו מתקבצים.

כשסיימה את השירות נשארה מיכל בעפרה ויכלה לקבוע זמנים קבועים לחוג שמתקיים כבר 48 שנים ברצף (ויש כבר לא מעט נרשמים גם לשנה הבאה!). 3 דורות עברו בחוג, סבתות שהיו ילדות רכות בשנים הראשונות וכיום גם הנכדים שלהם לומדים את עפרה דרך הרגליים (והקיבה) ביחד עם מיכל! ואי אפשר לשכוח את הזכרונות על שמוליק העורבני שגידלו בעפרה הילדים של החוג בשנים הראשונות, בימים שלא היו בכלל ציפורים בעפרה. הילדים היו יוצאים עם החוג לשטח והיו צועקים: "שמוליק" והוא היה מגיע ומלווה אותם. ומאז בעפרה לציפור עורבני קוראים שמוליק. וכמובן שאי אפשר לשכוח כמה שנים לאחר מכן כשגילו הילדים את מנהרת הדרקון בשביל השחור. ואת סיורי העקבות לפנות בוקר שמתרחשים כבר שנים וכדי שתישאר מזכרת, מטביעים את העקבות בגבס. ובור היונים, בור המתנות והבור הסיני שכולנו שמענו בכניסה אליו את המשפט: ״אם מאיר עבר פה גם אתם יכולים״ ותמיד בזמן סיור לראות תוך כדי החוג אנשים מסתובבים ואז מיכל אומרת: ״גם הוא היה בחוג שלי!״ וכבר שנים יש את הצורך והרצון של ילדי עפרה מכל השנים להכיר את הטבע שאנחנו חיים בו דרך הרגליים. ולגלות שהבחוץ עושה משהו שלא קורה בשום מקום אחר.