בית כנסת המרכזי

סיפורו של בית כנסת המרכזי

עפרה הצעירה כבר בערך בת שנתיים.

חלוצי עפרה שיכנו במבנה זמני (בי"ס 'לשון לימודים' לשעבר) את בית הכנסת, עם חלום גדול לבנות כאן מבנה גדול ומכובד לבית תפילה. כשעפרה גדלה וכבר הייתה בערך בת שמונה, הרגישו שזה הזמן הנכון והתחילו את התהליך. הוקמה ועדת תיכנון ועיצוב ברשות יהודה עציון ויאיר מאיר ז"ל, שהסתובבו בבתי כנסת ברחבי הארץ, למדו וקיבלו השראה. המוטיב העיקרי שהיה חשוב להם במיוחד, הוא המקדש. ארון הקודש בבית הכנסת שקוע בתוך משקופים, מוטיב שלקוח משחזור בית שני. הושקעה הרבה חשיבה בקווי ראייה - עם הרבה חשיבות לכך שבעזרת הנשים יוכלו לראות את החזן ואת החלק הפנימי של בית הכנסת מכל מקום. על כל משפחה הוטל מס חובה. אבל עדיין בשלב מסוים נגמר הכסף. אז מה עשו אתם שואלים? התושבים התגייסו לבצע עבודה פיזית בעצמם. זה היה בעיקר בשלב הריצוף, הקבלן היה מוכן לתת תרומה של ביצוע הריצוף אבל כל אנשי היישוב באו והכניסו פיזית את המרצפות לתוך המבנה. סחבו והעבירו חומרים, עבודה של פועלים! זה חיבר את התושבים לבית הכנסת אפילו יותר. כשעפרה הייתה בת 15 בשמחה גדולה והודיה לקב"ה, בית הכנסת המרכזי שלנו התחיל לפעול. "וַאֲנִ֤י תְפִלָּתִי־לְךָ ה' עֵ֤ת רָצוֹן"