ספר תורה

את הלילה הזה אי אפשר לשכוח, סיפורו של ספר התורה הראשון בעפרה

אנחנו נודדים במנהרת הזמן שלנו לתחילת שנת תשל"ה 1975, עפרה בתכנון אבל החלוצים עדיין לא עלו לקרקע. בית הכנסת 'ראשון לציון' בברוקלין מתפרק ובחור צעיר ונמרץ בשם עירא רפפורט (ממקימי עפרה, גיסו של יהודה עציון) מחליט להציל את ספר התורה משכונת ילדותו ולעלות אותו לארץ. ובחזרה אלינו, לשבוע הראשון של עפרה, ט' באייר תשל"ה. חבורת חלוצים עולים לקרקע, הם בטוחים שתכף מפנים אותם אבל הימים עוברים וזה לא קורה. ביום רביעי בבוקר הם מבינים שמחר בתפילה הם צריכים לקרוא בתורה והגיע הזמן לאבזר את בית הכנסת המאולתר בספר תורה וארון קודש. לעירא ברור שהוא מביא את ספר התורה שהוא העלה לארץ. יש לו חבר טוב ומוכשר בשם אייב ברמן שהוא נגר וגר בירושלים. הוא מצלצל אליו ושואל אם יש אפשרות שיכין לו ארון קודש פשוט ושבערב הוא יבוא לאסוף אותו, אייב נענה ברצון. כשעירא מגיע לקחת את הארון, אייב מתעניין עבור מה זה, אבל עירא לא מסכים לגלות! הוא רק אומר שזה סוד. כמובן שאייב וסילביה אשתו נדלקים, "סוד?? אם זה סוד אתה לא מקבל את הארון עד שאתה מגלה לנו מהו הסוד!" עירא עדיין לא מסכים לגלות, באותם ימים עפרה הייתה נחשבת לסוד, וכל טעות קטנה הייתה עלולה לסכן את ההקמה שלה. במהלך השיחה סילביה שמה לב שבתוך הרכב של עירא יושב בחור צעיר ומחזיק ספר תורה. בתגובה אייב אומר שאם הארון שהכין הוא עבור ספר התורה הזה, הוא הולך איתם. עירא כמובן לא מסכים, אבל אחרי דין ודברים סילבי ואייב כבר ישבים באוטו, הם מבטיחים שהם יודעים לשמור סוד ולעירא לא נותרה ברירה אלא לקחת אותם איתו. הם מתחילים את הדרך הארוכה מאוד מירושלים לכיוון מקום לא ידוע. הם נוסעים ונוסעים, עוברים את רמת אשכול ושועפט, עוברים את נווה יעקב ועטרות, ממשיכים ועוברים את אל בירה והכל בעלטה מוחלטת דרך כבישים לא כבישים. הם חוצים את רמאללה ופונים ימינה, נוסעים עוד קצת ואז פתאום עירא עוצר את הרכב ואמר "הגענו!" סילבי ואייב הסתכלו אחת על השני ולא הבינו לאיזה חור הם הגיעו. הם מתחילים ללכת בעקבות עירא והבחור שמחזיק את ספר התורה, בבוץ בין סלעים וקוצים בחושך. הם ממשיכים לצעוד ומתקרבים למבנה שהיה מואר בנרות. ככל שהם התקרבו הם שמעו שירה גדולה. הם נכנסו למבנה ולא האמינו למראה עיניהם -  קבוצה של בחורי ישיבה שרים בשירה ותפילה גדולה לכבוד קבלת ספר התורה ליישוב הצעיר שכרגע הוא בכלל לא יישוב, הוא מחנה עבודה. הם התחילו לרקוד מסביבם באושר גדול עם קדושה עילאית שעטפה אותם. את הלילה המרגש הזה, ללא ספק אי אפשר לשכוח בחיים! הלילה הראשון שהתורה התחברה עם העבודה בעפרה. מאז לספר התורה הזה הצטרפו עוד עשרות ספרי תורה שהוכנסו למיגוון בתי הכנסת בעפרה.